הילדות שלי היתה ילדות של רגליים יחפות על כביש לוהט, רצות מהר כדי להגיע לדשא המנחם והרטוב מממטרות. לכביש היה ריח של צהריים בקיץ, גם לטיון דביק ולרצפה הקרה של הכל-בו.
פרחים של יערת הדבש בישרו לילות חמים של חופש גדול, ביסלי גריל ומיץ מנגו טמנו בתוכם הבטחה של ברית אחיות נצחית מתחת למדרגות של המועדון שהריחו מקפה וחומר לניקוי רצפות שנספג בהן אינספור פעמים.
הדשא בקיבוץ היה הבית של כולנו. הוא ספג את כל החלומות שלנו, נשיקות ראשונות, מיליוני בדלים של נובלס ודמעות של לב שבור. אלוהים יודע כמה מים ועבודה הושקעו במדשאות המושלמות האלה אבל הן תמיד ידעו איכשהו להסתדר בדיוק בצורה של הגב שלנו.
ריח של דשא בשבילי, גם היום, הוא הבטחה שהכל בסדר. זמן שעצר מלכת.
בחיבור שבין השורשים הרכים הלבנים, לאדמה לחה, אין דאגות ואין מחסור בכלום.
עברו שנים עד שהבנתי שכל הזיכרונות וכל הרגשות כולם מסודרים אצלי בלב בתור ריחות
ופועלים כמו מפתחות לעולמות שלמים שחיים בתוכי.
רק כשהתחלתי ללמוד באופן רשמי, גיליתי שארומתרפיה בעצם היתה שם תמיד.
עוד לפני שידעתי מה היא והרבה לפני שידעתי שהיא עומדת לשנות את חיי.
מאז ומתמיד מצאתי מרפא באדמה ובצמחים.
זה היה לי כל כך טבעי להעמיק לתוך העולמות האלה וברגע שהגעתי ידעתי שאני בבית.
מצאתי שם שקט, מצאתי הגיון, סדר מופתי ויופי אינסופי.
ארומתרפיה היא רפואת השמנים הארומטים- תורת הסודות הכמוסים ביותר ששומר בתוכו כל צמח,
הסודות האלו יודעים לדבר עם הגוף, הנפש, המיינד והלב ולהניע כמעט כל מערכת בתוכנו.
יש להם כוח לחולל ריפוי, להחזיר לאיזון, למוסס תקיעות ולעודד צמיחה ותנועה של חיים.